פסק-דין בתיק ע"פ 2940/12

השופט א' שהם:

רקע כללי

1.        המערער שלפנינו הורשע בנפרד בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי אישום, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

           ביום 9.2.2010, הורשע המערער, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש בתיק פ"ח 1150/07, כדלקמן: עבירות מין במשפחה (אינוס), לפי סעיף 351(א) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (מספר עבירות); עבירות מין במשפחה (מעשים מגונים), לפי סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין (מספר עבירות); והדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין (כב' הרכב השופטות: ר' אבידע; ח' סלוטקי; ו-מ' ברנט).

2.        בית משפט קמא גזר על המערער, ביום 15.7.2010, בעקבות הרשעתו בדין את העונשים הבאים: 8 שנות מאסר לריצוי בפועל (כב' השופטת מ' ברנט הציעה, בדעת מיעוט, להסתפק בעונש של 6 שנות מאסר לריצוי בפועל); שתי שנות מאסר על תנאי, למשך 3 שנים ממועד השחרור מהכלא, לבל יעבור כל עבירת מין; המערער חויב בתשלום פיצויים למתלוננת בתיק זה בשיעור של 50,000 ש"ח (להלן: התיק הראשון).

3.        ביום 6.10.2011, הורשע המערער, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן שהוגש בתיק פ"ח 1092/07, כמפורט להלן: עבירות מין במשפחה (אינוס), לפי סעיף 351(א) בצרוף סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (מספר עבירות); עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה), לפי סעיף 351(ג)(2) בצרוף סעיף 348(ב), וסעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (מספר עבירות); איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; והדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין (מספר עבירות). (כב' הרכב השופטים: ר' יפה-כ"ץ, סגנית הנשיא; ו' מרוז; ו-א' ואגו).

4.        בית משפט קמא החליט לגזור על המערער עונשים אלה: 8 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר בהם היה המערער נתון בתיק זה בלבד. עונש המאסר ירוצה באופן ש-6 שנים יצטברו לעונש המאסר שהושת על המערער בתפ"ח 1150/07, והיתרה תרוצה בחופף, כך שעל המערער לרצות 14 שנות מאסר; 12 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור כל עבירה מסוג פשע; המערער חויב לפצות את המתלוננת "פיצוי סמלי" בסך 50,000 ש"ח (להלן: התיק השני).

5.        המערער אינו משלים עם הרשעתו בשני התיקים, ומשיג לחילופין על חומרת העונש שנגזר עליו בתיקים אלה. יצוין, כי ביום 19.12.2012 התחלנו בשמיעת הערעור בתיק הראשון (ע"פ 6577/10), אך כשהסתבר לנו כי המערער הורשע בשני תיקים נפרדים, והוא מערער על הרשעתו בשניהם, החלטנו לדון בשני הערעורים במאוחד, וביום 9.6.2013 קיימנו דיון בשני התיקים גם יחד.

עובדות כתב האישום בתיק הראשון (ע"פ 6577/10)

6.        על-פי כתב האישום, המערער שהוא יליד שנת 1942, הוא סבה של א.א., ילידת 3.7.1990 (להלן: המתלוננת 1). במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, נהגה המתלוננת 1 לשהות בסופי שבוע, חגים וחופשות בביתו של המערער בבאר שבע. נטען בכתב האישום, כי במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, בין פברואר 2006 לחודש יולי 2007, בביתו ובבית דודה של המתלוננת 1 בבאר שבע, ביצע המערער במתלוננת 1 מעשים מיניים כמפורט להלן:

א.        במספר הזדמנויות, חיבק המערער את המתלוננת 1, נישק אותה בפיה, ליטף את חזה ואמר לה כי הוא אוהב אותה.

ב.        במספר הזדמנויות שונות, החדיר המערער את אצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת 1.

ג.        לאחר כשלושה חודשים שבהם ביצע המערער את המעשים המתוארים לעיל, הפשיט המערער את המתלוננת 1, במספר הזדמנויות, מבגדיה התחתונים, ליקק את איבר מינה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה.

           נטען בנוסף, כי בכל האירועים הנ"ל, התנגדה המתלוננת 1 למעשיו של המערער ו"אמרה לו שיעזוב אותה וניסתה לדחוף אותו מעליה". המערער אמר למתלוננת 1 כי לא תספר לאיש על מה שקרה, ובכך הוא ביצע לכאורה, בנוסף לעבירות המין במשפחה, גם עבירה של הדחה בחקירה.

עובדות כתב האישום בתיק השני (ע"פ 2940/12)

7.        מכתב האישום עולה כי המערער הינו סבה של א.א., ילידת 11.11.1988 (להלן: המתלוננת 2), שהיא אחותה של המתלוננת 1. בין השנים 2002-2000, בהיות המתלוננת 2 קטינה מתחת לגיל 16, היא נהגה לישון בבית המערער ואשתו בבאר שבע, בסופי שבוע ובחופשות בית ספר. נטען בכתב האישום, כי במועדים רבים, בין השנים 2002-2000, עת הגיעה המתלוננת 2 ללון בביתו של המערער, נהג הלה לנשק את המתלוננת 2 בפיה, לגעת בחזה ולהחדיר אחת מאצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת 2 מתחת לבגדיה. זאת, למרות התנגדותה של המתלוננת 2 וניסיונותיה לדחוף את המערער מעליה, תוך שהמערער "תופס את ידיה בכוח". באחד מהמועדים הנ"ל, ביקש המערער מהמתלוננת 2 להתפשט, ומשזו סירבה, כך נטען בכתב האישום, הוא הפשיטה מבגדיה בכוח וביצע בה את המעשים המתוארים לעיל. עוד נטען, כי בשלוש הזדמנויות שונות, בין השנים 2002-2000, פנה המערער אל המתלוננת 2 וביקש ממנה לעלות עימו לעליית הגג שבביתו, ומשסירבה לכך, איים עליה המערער באומרו "שבמידה ולא תעשה כבקשתו הוא יהרוג אותה". עקב האיומים שהשמיע המערער, עלתה המתלוננת 2 אל עליית הגג, ושם השכיב אותה המערער והחל לנשקה בפיה, נגע בחזה והחדיר אצבעות לאיבר מינה (אישום ראשון).

8.        באישום השני של כתב האישום נטען, כי בין השנים 2004-2000, במועדים שונים שאינם ידועים למאשימה, הניע המערער את המתלוננת 2 שלא תמסור הודעה במשטרה, בכך שאיים עליה כי אם תתלונן נגדו במשטרה, הוא יהרוג אותה. בשנת 2002, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הניע המערער את המתלוננת 2 שלא תמסור הודעה במשטרה בכך שנתן לה 20 ש"ח וביקש ממנה שלא תתלונן נגדו במשטרה, בגין המעשים המתוארים באישום הראשון. בכך ביצע המערער, לכאורה, עבירות של איומים והדחה בחקירה.

הכרעת דינו של בית משפט קמא בתיק הראשון

9.        בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופטת מ' ברנט, סקר את עדותה של המתלוננת 1, אשר תיארה מספר אירועים ספציפיים בהם פגע בה המערער מינית. הדברים מופיעים על-פי סדרם בהכרעת הדין, ולאו דווקא בסדר הכרונולוגי.